קורינתים א' 4

פַּרשָׁנוּת

ב-1 לקורינתים 4, פאולוס מתייחס לסוגיית הגאווה והיהירות בקרב הקורינתיים. הוא מתחיל בכך שהזהיר אותם שלא לחשוב יותר מדי על עצמם, מכיוון שהם רק משרתיו של המשיח. לאחר מכן הוא ממשיך ומסביר שה' ישפוט אותם לפי מעשיהם, ושאין עליהם לשפוט זה את זה. פאולוס גם מדגיש את חשיבות הענווה, ומעודד את הקורינתים להסתפק בנסיבות הנוכחיות שלהם. הוא מזכיר להם שכולם שווים בעיני אלוהים, ושאין להם להתרברב או להתנשא. פאולוס ממשיך ומסביר שהשליחים הם בסך הכל מנהלים של מסתורי אלוהים, ושאין לשפוט אותם על ידי הקורינתים. הוא גם מזהיר אותם מהתפארות בחוכמה או בידע שלהם, שכן אלוהים הוא שנותן להם בינה. לבסוף, פאולוס מעודד את הקורינתים להיות סבלניים ולחכות למשפטו של האדון, שכן הוא יהיה צודק וצדיק. בסך הכל, המסר של פאולוס ב-1 לקורינתים 4 הוא מסר של ענווה וסבלנות. הוא מזכיר לקורינתים שכולם שווים בעיני אלוהים, ושאין עליהם לשפוט זה את זה. הוא גם מעודד אותם להסתפק בנסיבות הנוכחיות שלהם, ולהמתין למשפטו של האדון. על ידי הדגשת חשיבות הענווה והסבלנות, פאולוס מזכיר לקורינתים שהם לא צריכים להתפאר או יהירים, אלא לסמוך על אלוהים להבנה והדרכה.